הספינה יצאה לים מאזור מטפונטו שבדרום איטליה ב-9 באוקטובר 1946 ועל סיפונה 626 מעפילים. בדרכה קלטה על סיפונה עוד 180 מעפילים מספינת העזר 'אלברטינה' של המוסד לעליה ב'. מפקד הספינה היה מנחם כהן ("צ'רצ'יל"). המלווים הנוספים היו שלום דוליצקי וה'גדעוני' חיים גולדיס (שהיה גם 'גדעוני' בהפלגת 'הפאנים' ושנהרג במלחמת העצמאות ליד חולדה בעת ששימש כקצין קשר של השיירות לירושלים הנצורה). מלווי 'אלברטינה' היו אברהם קרני (ריקמן) וה'גדעוני' עובד שדה.
ההפלגה התאפיינה בתקלות מנוע רבות. במהלך ההפלגה האונייה חברה לסערה קשה. השתררה פאניקה בקרב חלק מהמעפילים ואנשי הצוות הזר, אך תושית המלווים הצילה את המצב. הספינה נתפסה על ידי הבריטים ב-20 באוקטובר, נגררה לנמל חיפה, המעפילים הורדו תוך עימות אלים וגורשו לקפריסין, והספינה צורפה ל"צי הצללים" שבשובר הגלים של נמל בחיפה.
הספינה – אונית חופים קטנה בדחי 500 טון, שם מקורי Fenice, שנרכשה ע"י המוסד לעליה ב' באיטליה – נקראה ע"ש לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד שנהרגה מאש הבריטים בתל אביב ב"ליל וינגייט" - ניסיון שלא צלח של ההגנה להוריד את מעפילי הספינה 'וינגייט' בחוף תל אביב בלילה שבין ה-25 וה-26 במרס 1946, לרגל יום השנה השני למותו של ידיד-ישראל אורד וינגייט. זאת הייתה הפלגתה השניה כספינת מעפילים (הפלגתה הראשונה הייתה קשורה בפרשת לה ספציה, ובה נשאה את השם 'אליהו גולומב').
בצירוף מיקרים מעניין, רב-החובל הן של 'וינגייט' והן של 'ברכה פולד' היה האיטלקי מריו קנדה – ידיד מפעלי ההעפלה והרכש.
בחורף 1947, העפילה חיה לארץ באוניית 'ברכה פולד'. לאחר
מאורעות האונייה, חזרה חיה בשנית עם האונייה לארץ.
ביבליוגרפיה:
צבי בן צורי. (אתר הפלי"ם ההעפלה והרכש.) "סיפור הפלגת ברכה פולד". נלקח: 20.2.2018.
http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Bracha_Fuld
קישור לסרטון:
ליל וינגייט – ברכה פולד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה