חיה הצטרפה לחטיבה מספר 6 ב"הגנה". הם עזרו לאנשי הגוש
להחזיק מעמד ע"י תגבור לוחמי שדה.
הקרב האחרון ג'-ד'-ה' אייר תש"ח 12-13-14.5.48
ביום רביעי, ג' באייר תש"ח -
12.5.1948, החל הקרב המכריע על גוש-עציון. כוחות הלגיון-הערבי , אנשי כנופיות וערבים בלתי סדירים, בסיוע תותחים ומשורינים, רוכזו מבעוד מועד ונערכו בלילה לקראת ההתקפה. עם שחר הסתערו על משלטי גוש-עציון ועל היישובים. גלים גלים תקפו הערבים את קומץ המגינים הדל והמותש שנותר להגן על גוש-עציון בכוחותיו האחרונים .
מול כוחות אוייב עדיפים בנשק ובהיקף הלוחמים, נכבשו המשלטים החיצוניים ואנשיהם נסוגו אל היישובים עצמם. המנזר-הרוסי, אוכף-המוכתאר, חרבת-סאוויר, גבעת-העץ, הגבעה-הצהובה, שדה-התעופה הזעיר שלמרגלותיה - כל אלה נפלו בידי האוייב ביום הראשון לקרבות. גוש-עציון בוּתר לשני חלקים: כפר-עציון ומשואות-יצחק בדרום, עין-צורים ורבדים בצפון. בלילה נעשו הכנות אחרונות להמשך המערכה עם בוקר. הפצועים עם הצוות הרפואי הועברו בחשאי ובחסות החשיכה מכפר-עציון למשואות-יצחק, שהייתה מוגנת ומוצנעת יותר. נעשו נסיונות לחדש את הקשר בין היישובים שנותק במשך היום, אך הנסיונות כשלו. הקשר עם הפיקוד בירושלים עדיין נשמר, אך עזרה וסיוע ליישובים לא הגיעו.
לקראת יום הקרבות הבא, נותרו מגיני גוש-עציון מפוצלים לשני גושים, בלא קשר וסיוע הדדי. מפקד הגוש, מוש (משה זלברשמיט הי"ד) - נהרג בקרב על המנזר-הרוסי, ולא היה עוד פיקוד מרכזי לגוש-עציון. רוב המשלטים היו בידי הערבים. כמות הנשק והתחמושת שנותרה בידי המגינים הייתה אפסית - נגד תותחים ומשוריינים הציבו מרגמה "3 אחת ומעט נשק קל. רבים מהלוחמים נפגעו ביום הקרב הראשון. סיוע מבחוץ לא הגיע.
מול כוחות אוייב עדיפים בנשק ובהיקף הלוחמים, נכבשו המשלטים החיצוניים ואנשיהם נסוגו אל היישובים עצמם. המנזר-הרוסי, אוכף-המוכתאר, חרבת-סאוויר, גבעת-העץ, הגבעה-הצהובה, שדה-התעופה הזעיר שלמרגלותיה - כל אלה נפלו בידי האוייב ביום הראשון לקרבות. גוש-עציון בוּתר לשני חלקים: כפר-עציון ומשואות-יצחק בדרום, עין-צורים ורבדים בצפון. בלילה נעשו הכנות אחרונות להמשך המערכה עם בוקר. הפצועים עם הצוות הרפואי הועברו בחשאי ובחסות החשיכה מכפר-עציון למשואות-יצחק, שהייתה מוגנת ומוצנעת יותר. נעשו נסיונות לחדש את הקשר בין היישובים שנותק במשך היום, אך הנסיונות כשלו. הקשר עם הפיקוד בירושלים עדיין נשמר, אך עזרה וסיוע ליישובים לא הגיעו.
לקראת יום הקרבות הבא, נותרו מגיני גוש-עציון מפוצלים לשני גושים, בלא קשר וסיוע הדדי. מפקד הגוש, מוש (משה זלברשמיט הי"ד) - נהרג בקרב על המנזר-הרוסי, ולא היה עוד פיקוד מרכזי לגוש-עציון. רוב המשלטים היו בידי הערבים. כמות הנשק והתחמושת שנותרה בידי המגינים הייתה אפסית - נגד תותחים ומשוריינים הציבו מרגמה "3 אחת ומעט נשק קל. רבים מהלוחמים נפגעו ביום הקרב הראשון. סיוע מבחוץ לא הגיע.
ביום חמישי, ד' באייר תש"ח -
13.5.194, עם שחר חודשה ההתקפה כשמגמת הכוח התוקף - כיבוש
כפר-עציון. לאחר נסיונות רבים שנהדפו על ידי המגינים, וע"י קבוצת לוחמים
ממשואות יצחק שהגנו על מבואות כפר-עציון, פרצו בשעות הצהריים משורייני האויב את
שער קיבוץ כפר-עציון וחדרו לתוכו. בתחילה ניסו המגינים להמשיך ולהילחם בתוככי
הקיבוץ, אך הכוח הערבי העדיף עשרת מונים הכריע את הקרב.
התשדורת אחרונה מכפר-עציון לירושלים בְּשֹרָה: "מלכה
נפלה" - כפר-עציון נפל בקרב!
לאחר נפילת כפר-עציון, נערך טבח אכזרי במגיניו, 127 לוחמים נפלו
באותו יום בכפר-עציון, רק ארבעה נותרו בחיים.
גוש-עציון נפל שדוד ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13.5.1948), על
סף תקומת מדינת-ישראל,
240 מתיישבים ולוחמים נפלו בקרבות גוש-עציון. לימים קבעה
הכנסת את יום נפילת כפר-עציון כיום הזיכרון הכללי לחללי צה"ל.
לאחר ההתקפה ב- 12.5 ע"י חיילים בלגיון הירדני, נערכה ביום למחרת
תקיפה שבמהלכה נכבש כפר עציון כאשר פרץ כוח הלגיון לתוך הכפר שהתה חיה עם חברותיה
במקלט שמתחת למנזר הגרמני - מקום מושב מפקדת הכפר. משהבין האויב כי לא יוכל לחדור
לתוך המקלט פוצץ את הבניין על יושביו, וקבר אותם חיים. חיה נהרגה
מתחת להריסות הבניין. הייתה אחת מכמאה מגני הכפר שנפלו באותו יום.
למחרת, יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14.5.1948, הוכרזה מדינת-ישראל.
מדינת-ישראל
הוקמה לאורו של לפיד גוש-עציון הבוער.
בעקבות
נפילת כפר-עציון, הסדירו ראשי המוסדות-הלאומיים, בתיאום עם הצלב האדום, הפסקת אש.
אנשי משואות-יצחק, עין-צורים ורבדים, ועימם הלוחמים מהיחידות המגוייסות נלקחו בשבי
הלגיון-הערבי לעבר-הירדן. השבויים שוכנו במחנה אום אל-ג'מאל, שם ישבו הגברים כתשעה
חודשים, הבנות שוחררו לאחר שישה שבועות.
בייצר הנקמה וההרס, הביאו הערבים חורבן והרס על גוש-עציון. שרידים
דלים בלבד נותרו מגוש יישובים פורח ומשגשג, שכולו עלה בלהבות.
אחרית דבר:
קיבוץ כפר עציון עלה על הקרקע בכ"ב באלול תשכ"ז (1967), מיד
לאחר מלחמת ששת הימים. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים והלוחמים אשר שבו אל
חורבות כפר עציון שנפל בקרב במלחמת העצמאות וייסדו במקום את ביתם בבחינת
"ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א, ט"ז). הקיבוץ עלה להתיישבות
באישור ממשלת ישראל ובברכתה. היה זה היישוב היהודי הראשון שהוקם ברחבי יהודה ושומרון.
כפר עציון חבר בתנועת הקיבוץ הדתי, חבריו מבקשים לטפח חיי תורה - ועבודה בדומה
לאלו שנגדעו בהר בתש"ח. היישוב מונה כיום כמאה משפחות חברי קיבוץ
ותושבים.
במשך השנים התפתחו בקיבוץ ענפי חקלאות ותעשייה. כיום פועלת בקיבוץ
ישיבת "מקור חיים"-ישיבה תיכונית בעלת אופי חסידי ייחודי.
מתוך שאיפה להנחיל את מורשת גוש עציון לציבור הרחב ולחנך על ברכי מופת
המעש החלוצי-התיישבותי ועל מסירות הנפש של אנשי ההר, הקימו אנשי כפר עציון
בית-ספר-שדה המפעיל רשת ענפה של סיורים מודרכים באזור וברחבי הארץ.
במסגרת עבודה זו בהיסטוריה, ביקרנו במוזיאון לתולדות גוש עציון,
ו"אוהל יזכור" שהוקם על הריסות ה"בונקר" שבו נפלו אחרוני
הלוחמים בקרב. במבנה זה מופעלת תוכנית אור-קולית – "אנשי ההר" -באמצעותה
זוכה המבקר לחוות את סיפורו המופלא של גוש עציון.
גן זיכרון זה, למתיישבים, לנופלים בקרב ולמורשתם הוקם על פסגת הגבעה,
עליה ניצב הקיבוץ בעבר על ידי אגודת בני גוש עציון, ומשמש כמעין
"בית-עדות".
[טכס קבורת חללי גוש עציון בהר הרצל
-ירושלים, כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949)]
ביבליוגרפיה:
1. אתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון. ״קרבות
אחרונים ונפילה״. נלקח: 15/2/2018. http://www.etzion-bloc.org.il/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/tabid/494/articleType/ArticleView/articleId/99/PageID/200/language/he-IL/-.aspx
2. אתר גוש עציון. ״ישובי גוש עציון״. נלקח:
15/2/2018. https://www.baitisraeli.co.il/%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/
1. כפר עציון - קליפ פתיחה מתוך מופע 50 לכפר עציון
2. כפר עציון - מלכה קמה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה