| בְּרָכָה פוּלְד |
|---|
הִיא עָגְנָה בַּמִּפְרָץ, עַל פְּנֵי מַיִם שְׁחוֹרִים,
בְּמַלְכֹּדֶת סְפִינוֹת הַצַּיִד. הִיא עָמְדָה מוּאָרָה בְּקַרְנֵי זַרְקוֹרִים, כְּמוֹ אָז, בְּלֵיל וִינְגֵיט, לְמוּל הַיּוֹרִים שֶׁקָּלְעוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת. לְבַדָּהּ כְּמוֹ אָז, עֵת כָּרְעָה לְמוּלָם, מִנִּי אוֹר וּמִדָּם מְסֻנְוֶרֶת. הִיא לֹא נָחָה, נְתִיב יְגִּיעָהּ עוֹד לֹא תָם, הִיא נָפְלָה עַל הַחוֹף, וְחָזְרָה מִן הַיָּם, עַקְשָׁנִית וּדְמוּמָה וְחוֹתֶרֶת. הִיא חָזְרָה מִן הַיָּם אֶל חוֹפָהּ מִתָּמִיד, וְהַבְּרִיטִים רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ. הִיא כְּאִלּוּ פָּשׁוּט הִתְחַלְּפָה בַּתַּפְקִיד, עִם אוֹתָהּ אֳנִיַּת קִיטוֹר אִיטַלְקִית, אֲשֶׁר לָהּ הִיא מָסְרָה אֶת חַיֶּיהָ. הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם דָּמָהּ נִתַּז, לֹא נִשְׁכַּח בֶּחָצֵר הָאוֹבֶדֶת. הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם יַד-אָח בָּהּ תֹּאחַז אִם יֶשְׁנָהּ בְּרָכָה פוּלְד עַל הַחוֹף כְּמוֹ אָז וְאִם עוֹד הִיא כָּמוֹהָ בּוֹדֶדֶת הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת וְלִהְיוֹת לְעֵדָה אִם הָעָם שֶׁקָּרָא לָהּ אֶל מֶרֶד אִם רוֹצֶה וְיָכוֹל הוּא לָתֵת בַּעֲדָהּ חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה שֶׁנָּתְנָהּ לוֹ יָדָהּ עֵת הַבְּרֶן גַּן יָרַק בָּהּ עוֹפֶרֶת אַךְ מֵחֵיפָה עַד בְּרוּנְכְּס רַב טְרָדוֹת וְאָבָק נָם הָעָם שֶׁשָּׁקַל אֶת הַשֶּׁקֶל רַק פְּלַקָּטִים עַל קִיר בְּקוֹלָם הַמֻּבְהָק לָהּ קָרְאוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּאוֹתוֹ מַאֲבָק אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נָפְלָה מְרֻסֶּקֶת... וְהַלַּיְלָה שָׁתַק וְהֵרִימָה אֶגְרוֹף הָאִימְפֶּרְיָה, וַתַּךְ, שׁוּבִי יַמָּה! וְהָעָם, כָּל הָעָם מִנִּי סוֹף וְעַד סוֹף, מִנִּי כְּנַעַן עַד בְּרֻקְלִין, לֹא נָע אֶל הַחוֹף... וּפְעֻלַּת הַגֵּרוּשׁ הִנֵּה תַּמָּה. |
| נתן אלתרמן - הטור השביעי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה