הלוחמת הראשונה שנהרגה במאבק נגד הבריטים בהיותה בת 19.
25 במארס 1946, שכונה ביישוב היהודי בארץ ישראל "ליל וינגייט", התקבע כאירוע בעל משמעות מיוחדת. במבצע זה, ששמו המקורי "נחשון", תוכננה הורדה של 248 מעפילים בלילה בחוף תל אביב. אבל ספינת המעפילים "וינגייט" נלכדה על ידי הבריטים בים והמבצע בוטל. באחת התקריות הספורות בין הכוחות הבריטיים לכוחות ההגנה באותו הלילה נהרגה פולד, לוחמת הפלמ"ח, שנהפכה סמל ללחימה הנשית במערכה לעצמאות.
חצי שנה אחרי מותה של פולד תפסו הבריטים אוניית מעפילים שנקראה על שמה. אז פירסם נתן אלתרמן, במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר", את השיר "ברכה פולד", שבו יצר הקבלה בין הלוחמת לאונייה:
פולד נולדה בסוף 1926 בגרמניה, לאב שהתגאה בשירותו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. השם שניתן לה עם לידתה היה ברברה - על שם סנטה ברברה, הקדושה המגינה על התותחנים, החיל שבו שירת אביה. מאורעות ליל הבדולח בנובמבר 1938 שברו את לבו של האב, שנקרע בין זהותו היהודית לזו הגרמנית, ובסופו של דבר טרף את נפשו בכפו.
כעבור חודשים אחדים עלו ברכה ואמה לארץ ישראל והתגוררו בתל אביב. בקיץ 1944 הצטרפה פולד לפלמ"ח, היתה אחת הנשים היחידות שהשתתפו בקורס מ"כים ואף זכתה בתואר חניכה מצטיינת. בפלמ"ח התאהבה בגדעון פלאי, שנעצר בידי הבריטים והושם בכלא במגרש הרוסים. פולד הקפידה לבקרו ולשלוח לו מכתבים. פלאי נהרג במלחמת העצמאות, שנתיים לאחר מותה של פולד.
25 במארס 1946, שכונה ביישוב היהודי בארץ ישראל "ליל וינגייט", התקבע כאירוע בעל משמעות מיוחדת. במבצע זה, ששמו המקורי "נחשון", תוכננה הורדה של 248 מעפילים בלילה בחוף תל אביב. אבל ספינת המעפילים "וינגייט" נלכדה על ידי הבריטים בים והמבצע בוטל. באחת התקריות הספורות בין הכוחות הבריטיים לכוחות ההגנה באותו הלילה נהרגה פולד, לוחמת הפלמ"ח, שנהפכה סמל ללחימה הנשית במערכה לעצמאות.
חצי שנה אחרי מותה של פולד תפסו הבריטים אוניית מעפילים שנקראה על שמה. אז פירסם נתן אלתרמן, במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר", את השיר "ברכה פולד", שבו יצר הקבלה בין הלוחמת לאונייה:
"היא עגנה במפרץ על פני מים שחורים,
במלכודת ספינות-הציד
היא עמדה מוארה בקרני זרקורים,
כמו אז, בליל וינגייט, למול היורים
שקלעו אל מרפסת הבית.
לבדה כמו אז, עת כרעה למולם,
מני אור ומדם מסנורת
היא לא נחה. נתיב יגיעה עוד לא תם.
היא נפלה על החוף
וחזרה מן הים...
עקשנית ודמומה וחותרת."
פולד נולדה בסוף 1926 בגרמניה, לאב שהתגאה בשירותו בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. השם שניתן לה עם לידתה היה ברברה - על שם סנטה ברברה, הקדושה המגינה על התותחנים, החיל שבו שירת אביה. מאורעות ליל הבדולח בנובמבר 1938 שברו את לבו של האב, שנקרע בין זהותו היהודית לזו הגרמנית, ובסופו של דבר טרף את נפשו בכפו.
כעבור חודשים אחדים עלו ברכה ואמה לארץ ישראל והתגוררו בתל אביב. בקיץ 1944 הצטרפה פולד לפלמ"ח, היתה אחת הנשים היחידות שהשתתפו בקורס מ"כים ואף זכתה בתואר חניכה מצטיינת. בפלמ"ח התאהבה בגדעון פלאי, שנעצר בידי הבריטים והושם בכלא במגרש הרוסים. פולד הקפידה לבקרו ולשלוח לו מכתבים. פלאי נהרג במלחמת העצמאות, שנתיים לאחר מותה של פולד.
מארב לילי
מארס 1946 עמד בסימן ביקורה בישראל של הוועדה האנגלו-אמריקאית, שחקרה את הגבלת עלייתם של ניצולי השואה ממחנות העקורים באירופה. הנהלת הסוכנות היהודית הפסיקה את כל מבצעי תנועת המרי העברי בחודש זה, כדי לא לספק לבריטים תחמושת תעמולתית במלחמתם נגד "הטרור היהודי". בהבדל מליל הרכבות, ליל המשטרות, ליל שדות התעופה וליל הגשרים, שבהם הותקפו יעדים של השלטון המנדטורי, המטרה בליל וינגייט היתה העלאה הפגנתית של מעפילים לחוף תל אביב, העיר המרכזית של היישוב. הבחירה בתל אביב נועדה להמחיש את נחישות היישוב כולו להתגייס לפתיחת שערי הארץ, לרבות החוגים שהתנגדו לדרך המאבק המזוין.
ריכוז הכוחות הגדולים (האזרחיים) והצבת חוליות החסימה בעמדות החלו אחר הצהריים. תל אביב רתחה. המתח האדיר הורגש באוויר והבריטים חשו שמשהו מתבשל. משעות הערב המוקדמות היו כמה היתקלויות לא מתוכננות עם כוחות בריטיים. בכמה כבישים בתוך העיר (דיזנגוף) ובהיקפה (גשר שלוש) נחסמה התנועה. הבריטים הבינו שמשהו קורה, במיוחד כשגילו בסביבות 21:00 את הספינה בים, והחלו במרדף אחריה.
החוליה של פולד היתה אחת משרשרת חוליות שנועדו לחסום את תנועת המשוריינים ממחנה שרונה, שהיה מקור האיום העיקרי להזרמת כוחות משוריינים לעיר. משוריין בריטי שיצא לסיור היקפי באזור רחוב מרמורק זיהה את החוליה. הצוות הזעיק משוריין נוסף, שממנו ירד חייל לסיור רגלי סביב הבית שזוהתה בו התנועה החשודה. מאיר חפץ, מאנשי החוליה, נתקל בחייל הבריטי. שניהם ירו זה בזה - וברחו. החייל ברח מיד למשוריין, שממנו נפתחה אש תופת על הבית.
במרפסת הבית נלכדה פולד עם אנשיה. כשהתרוממה לירות במפקד הבריטי שניצב בצריחון המשוריין, הקדים אותה צרור המקלע הבריטי ופצע אותה אנושות. פולד הספיקה לומר לחבריה ש"מוטב למות מאשר לשבת בכלא בית לחם". במקום לבית חולים, נלקחה פולד לחקירה במשטרת יפו, ומתה מפצעיה.
ביבליוגרפיה:
ניר מן (אתר ה"ארץ"). "לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד שנורתה על ידי הבריטים ונהפכה למיתוס ביישוב היהודי". נכתב: 26.3.2011. נלקח: 19.2.2018. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1168655
מארס 1946 עמד בסימן ביקורה בישראל של הוועדה האנגלו-אמריקאית, שחקרה את הגבלת עלייתם של ניצולי השואה ממחנות העקורים באירופה. הנהלת הסוכנות היהודית הפסיקה את כל מבצעי תנועת המרי העברי בחודש זה, כדי לא לספק לבריטים תחמושת תעמולתית במלחמתם נגד "הטרור היהודי". בהבדל מליל הרכבות, ליל המשטרות, ליל שדות התעופה וליל הגשרים, שבהם הותקפו יעדים של השלטון המנדטורי, המטרה בליל וינגייט היתה העלאה הפגנתית של מעפילים לחוף תל אביב, העיר המרכזית של היישוב. הבחירה בתל אביב נועדה להמחיש את נחישות היישוב כולו להתגייס לפתיחת שערי הארץ, לרבות החוגים שהתנגדו לדרך המאבק המזוין.
ריכוז הכוחות הגדולים (האזרחיים) והצבת חוליות החסימה בעמדות החלו אחר הצהריים. תל אביב רתחה. המתח האדיר הורגש באוויר והבריטים חשו שמשהו מתבשל. משעות הערב המוקדמות היו כמה היתקלויות לא מתוכננות עם כוחות בריטיים. בכמה כבישים בתוך העיר (דיזנגוף) ובהיקפה (גשר שלוש) נחסמה התנועה. הבריטים הבינו שמשהו קורה, במיוחד כשגילו בסביבות 21:00 את הספינה בים, והחלו במרדף אחריה.
החוליה של פולד היתה אחת משרשרת חוליות שנועדו לחסום את תנועת המשוריינים ממחנה שרונה, שהיה מקור האיום העיקרי להזרמת כוחות משוריינים לעיר. משוריין בריטי שיצא לסיור היקפי באזור רחוב מרמורק זיהה את החוליה. הצוות הזעיק משוריין נוסף, שממנו ירד חייל לסיור רגלי סביב הבית שזוהתה בו התנועה החשודה. מאיר חפץ, מאנשי החוליה, נתקל בחייל הבריטי. שניהם ירו זה בזה - וברחו. החייל ברח מיד למשוריין, שממנו נפתחה אש תופת על הבית.
במרפסת הבית נלכדה פולד עם אנשיה. כשהתרוממה לירות במפקד הבריטי שניצב בצריחון המשוריין, הקדים אותה צרור המקלע הבריטי ופצע אותה אנושות. פולד הספיקה לומר לחבריה ש"מוטב למות מאשר לשבת בכלא בית לחם". במקום לבית חולים, נלקחה פולד לחקירה במשטרת יפו, ומתה מפצעיה.
ביבליוגרפיה:
ניר מן (אתר ה"ארץ"). "לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד שנורתה על ידי הבריטים ונהפכה למיתוס ביישוב היהודי". נכתב: 26.3.2011. נלקח: 19.2.2018. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1168655
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה