יום שלישי, 27 בפברואר 2018

פרק ג- העפלה לארץ ישראל



העפלה

פירוש המילה ''העפלה'' היא עלייה לארץ תוך סכנה. לעולים שסיכנו את עצמם כאשר עלו לארץ ישראל קוראים ''מעפילים''. כאשר האנגלים שלטו בארץ הם לא נתנו ליהודים לבוא בלי רשיון, אבל הם נתנו מעט מאוד רשיונות. היהודים חיפשו דרכים אחרות לבוא לארץ. יהודים באו לארץ להשתתף במשחקי ספורט ב''מכביה'', או באו כתיירים ונשארו בארץ. חלק מן הדרכים היו מסוכנות מאוד. מארצות ערב היהודים באו ברגל, ובלילה עברו בסתר את גבול לבנון וסוריה. מאירופה באו היהודים באוניות קטנות. את רוב אוניות המעפילים תפסו האנגלים. חלק מהאוניות נתפסו כאשר הן הגיעו לחוף ארץ ישראל. את המעפילים שלחו האנגלים למחנות בארץ או בקפריסין. חלק אפילו שלחו בחזרה לאירופה, אל הגרמנים. היו אוניות שטבעו בים. בכל זאת באו לארץ בדרך הזאת אלפי מעפילים. בסירות קטנות היו מביאים אותם מן האונייה לחוף. התושבים בארץ ישראל היו מחכים להם בחוף, נותנים להם את הבגדים שלהם ומלמדים אותם מילים בעברית. כאשר המשטרה האנגלית הייתה תופסת אותם, גם התושבים וגם המעפילים היו אומרים ''אני יהודי מארץ ישראל''.



העפלה בשנת 1946

ההגבלות על עליית יהודים לארץ ישראל החלו כבר בראשית ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובאו לידי ביטוי במדיניות "הספר הלבן": כינוי לדו"ח של ממשלת בריטניה שעסק בהתיישבות יהודים בארץ ישראל ובהגבלת העלייה של יהודים לארץ בתקופת המנדט הבריטי (1920 – 1948). לדו"ח הייתה עטיפה בצבע לבן – ומכאן שמו. במשך 28 שנות המנדט הבריטי התפרסמו שישה "ספרים לבנים": הספר הראשון התפרסם בשנת 1922, ונאמר בו כי השלטון הבריטי אינו מתכוון להפוך את ארץ ישראל כולה לבית לאומי ליהודים. הספר הלבן השני (1930) אסר על יהודים לעלות לארץ ולהתיישב בה בטענה שיש ליישב תחילה את הערבים שנושלו בידי יהודי ארץ ישראל. כאשר הופרכה האשמה שלפיה נישלו יהודים את הערבים – בוטל הספר הלבן הזה. בשנת 1937 פורסם הספר הלבן השלישי, שהגביל את עליית היהודים לארץ והמליץ לחלק את הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית. בשנים 1937 – 1938 פורסמו עוד שני "ספרים לבנים". 

הספר הלבן השישי – האחרון והקשה מכולם – התפרסם בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה ותחילת השואה.
בספר זה הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על כוונתה להפוך את ארץ ישראל תוך 10 שנים למדינה עם רוב ערבי. כדי להשיג מטרה זו הגבילה בריטניה את עליית היהודים ל- 15,000 בשנה למשך חמש שנים, ואסרה על היהודים לרכוש אדמות לצורך התיישבות. פליטי שואה, שניצלו מן התופת הנאצי, לא יכלו להגיע ארצה. היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית העולמית התגייסו למאבק קשה ועקשני נגד מדיניות זו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. 




עם סיום מלחמת העולם השנייה התבררו ממדיה הנוראים של שואת יהודי אירופה. רבים ביישוב היהודי ובהנהגה הציונית האמינו, כי מדיניות "הספר הלבן" וההגבלות על העלייה יבוטלו; וזאת גם לאור העובדה שבאנגליה עלתה לשלטון מפלגת הלייבור, שהבטיחה במצע הבחירות שלה לבטל הגבלות אלו. אך לא כך היה. ראש הממשלה החדש קלמנט אטלי ושר החוץ ארנסט בווין, החליטו להמשיך – וביד קשה – במדיניות האנטי יהודית של הגבלות על עלייתם של יהודים, ובכלל זה עשרות אלפי פליטים, ניצולי השואה. המוסד לעלייה ב' החליט לחדש את פעילותו ולסייע לפליטים להגיע ארצה. "במבצע ענקי" שנמשך כשלוש שנים, נשלחו יותר מ- 85,000 מעפילים, ניצולי שואה, מעשרות נמלים מאירופה לארץ ישראל. במבצע זה לקחו חלק גם צעירים מארץ ישראל, שפיקדו על ספינות המעפילים, אבטחו אותן וגם השיטו אותן בשעת הצורך.
ספינות הפליטים הראשונות שהפליגו מאירופה היו קטנות, אך בעקבותיהן באו הספינות הגדולות יותר, דוגמת "יציאת אירופה תש"ז" (אקסודוס). "הבריטים עשו ככל יכולתם לעצור את זרם העלייה … הם סגרו את החוף הארצישראלי בתחנות מכ"ם, שיגרו מטוסי סיור וספינות משמר לסיורים קבועים בים, ועצרו כל ספינה חשודה." אבל מבצע ההעפלה לא נפסק, להיפך: הוא גבר והלך, בין השאר בלחצם של פליטי השואה ששהו במחנות העקורים באירופה וביקשו לעלות לארץ ישראל. באותה תקופה (עד סוף שנת 1946) נהגו הבריטים לכלוא את המעפילים במחנות מעצר בארץ, ולשחרר אותם לאחר שהושגו עבורם רשיונות עלייה. מאוחר יותר, כאשר מחנות המעצר בארץ התמלאו בפליטים, החלו הבריטים לגרש את הפליטים למחנות מעצר בקפריסין.

אחרי מלחמת העולם השנייה התבצעה פעילות ההעפלה באמצעות המוסד לעלייה ב', וההעפלה עמדה במרכז המאבק של היישוב היהודי נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. רוב ספינות המעפילים בשנים 1946 – 1947 נתפסו בידי הבריטים, אך כל ספינה הביאה להפגנות הזדהות של היישוב היהודי בארץ ישראל עם המעפילים, והגבירה את הלחץ על השלטון הבריטי. 


ביבליוגרפיה:

1. מעובד ע''פ מקורות שונים, סרג' פרידמן- רשת אורט צרפת. "המעפילים". נלקח: 27.2.2018.
http://www.morim.com/maapilim.pdf

2. קם, מתיה. "ההעפלה לארץ ישראל". נלקח: 1.3.2018. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4874



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה