מבוא- נצר אחרון

חללי נצר אחרון הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות) שחוו על בשרם את מוראות השואה בגטאות, במחנות הריכוז וההשמדה, במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו על ידי הנאצים, בלחימה לצד אנשי המחתרת או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי. בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה הם עלו לארץ בדרך כלל כמעפילים, התגייסו לשורות הצבא ונפלו במערכות ישראל. במותם היו אנשים אלה לגשר האנושי הנטוי בין שואה לתקומה.

ישנו ספר יזכור לחללי נצר אחרון, אשר נולד כהמשך מתבקש ליצירת השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל. בעוד השביל מהווה גשר טופוגרפי מוחשי בין שם לכאן, בין גלות וחורבן בניכר לחיים של בניין ויצירה במדינת ישראל המתחדשת, הספר הזה, הוא ממש כמו האנדרטה לחללי נצר אחרון שהוקמה על השביל. השביל והספר הם אתרי הנצחה וזיכרון לאותם צעירים מעטים, כמאה וחמישים במספר, נשים וגברים, ששרדו את השואה אחרונים ויחידים מכל משפחתם ונפלו תוך לחימה בארץ ישראל.

עבודה זו הינה על חיה לנה וסרטיל שהיא אחת מיני רבים הנחשבים כנצר אחרון למשפחתם. בחרנו בנושא זה לעבודתנו מכיוון שישנה חשיבות לידיעה של ההיסטוריה שלנו כחלק מהעם היהודי, לזיכרון שלנו את ההיסטוריה הזו, ולהנצחה של היהודים הפרטיים שאין להם המשכיות ומי שיזכור אותם מהסיבה שהם נצר אחרון למשפחתם. 

עבודה זו היא מעין זיכרון והנצחה לחיה לנה וסרטיל, שהיא נצר אחרון למשפחתה, שנהרגה בידי הלגיון הירדני כאשר נלחמה יחד עם חברותיה בכדי להגן על כפר עציון.

ביבליוגרפיה:

אתר 'יד ושם'. "נצר אחרון". נלקח: 23/10/2017.
 http://www.yadvashem.org/he/remembrance/survivors/1948/book.html